מזונות ילדים, דמי מזונות, הפחתת מזונות

מחלוקת מזונות הילדים הינה סוגיה מורכבת התלוייה בגורמים רבים ובראשם החוק החל על כל צד מההורים, מצבם הכלכלי של ההורים, צרכי הילדים ועוד… בכל מקרה גירושין הכרוך בסוגיית מזונות ילדים מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ע"י עו"ד גירושין מומחה בתחום וזאת גם אם נפל בחלקכם המזל ואתם מצליחים להגיע להסכמה הדדית בנושא עם בן הזוג.

חוק הגירושין בישראל קובע כי כל ילד זכאי למזונות מהוריו, גם אם הוריו אינם נשואים זה לזה, גם אם אביו לא ידע על קיומו וגם אם אביו נשוי בשנית. ברוב תיקי הגירושין, תשלום המזונות הינו חובת האב גם אם הינו נכה, מובטל או פשט את הרגל, ובמקרים מסוימים גם במזונות אישה. אב שמשתמט מחובת זו מסתכן בתביעה פלילית החובה בצידה עונשים קשים כגון: הוצל"פ ועיקולים, עיכוב יציאה מהארץ ועד מאסר. כאשר האב הינו המשמורן הקבוע או שעסקינן בשמורת משותפת, ניתן לדרוש מהאם לשלם מזונות אך יהיו אלו מזונות נוספים ורק לאחר שהוכח כי יש ביכולת לשלמם.

כל ילד עד גיל 18 זכאי למזונות, אשר שיעורם נקבע בהסתמך על רמת החיים בה חיו הילדים ערב הגירושין ועל פי פוטנציאל ההשתכרות של האב. מזונות ילדים נחלקים לשני סוגים השונים במהותם:
• מזונות לצרכים קיומיים: באחריות האב בלבד, מסתמכים על כושר השתכרות האב, ללא קשר ליכולתו הכלכלית בפועל וללא קשר למצבה הכלכלי של האם ובהם: מזון, הלבשה, מדור, חינוך, בריאות.
• מזונות לצרכים מדין צדקה: באחריות שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית ובהם: חוגים, קייטנות, מעון פרטי, מתנות, בילויים ועוד…
לאחר גיל 18 ועד לסיום השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי יופחתו דמי המזונות לכשליש מהסכום ששולם עד כה.

מגמת שינוי בפסיקת מזונות

בעשורים האחרונים אנו עדים למגמת גוברת של הצטרפות אמהות למעגל העבודה ושוויון בשכר בתפקידים זהים לשל גברים. מצב זה הביא מצד אחד לתחושת חוסר הוגנות בפסיקת מזונות ופרנסת הילדים רק על האב, שלעיתים משתכר פחות מהאם ומנגד, עלול להביא לחוסר הוגנות כלפי האם אשר בנוסף לעבודה מוץ לבית מוטלת עליה גם מלאכת הטיפול היומיומי בילדים, מלאכה הנעשית באהבה טהורה אך בעלת השלכות כלכליות המפרות את השוויון החדש שנוצר לכאורה. חשוב לציין כי בית המשפט נוטה לבחון כל מקרה לגופו ובמידת הצורך לפסוק על חלוקת נטל כלכלי משותפת, הפחתת או הגדלת מזונות ילדים לצד המשלם ועוד….

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני

כאשר עסקינן בסוגיית מזונות לא מתנהל מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט לענייני משפחה: המחוקק קבע כי הסמכות לדון בסוגיית מזונות ניתנת לבית המשפט לענייני משפחה באופן בלעדי, להוציא מקרים בהם הסכימו מרצון שני בני הזוג לדון בסוגיה זו בבית הדין הרבני. חשוב להבין כי לכל אחת מהערכאות הנ"ל השקפת עולם שונה, על פיה יש להתנהל ולהתאים את התביעה ולמרות הדעה הרווחת כי מרבית הנשים תעדפנה לתבוע מזונות בבית המשפט לענייני משפחה הפוסק ע"פ דין אזרחי ונוטה לפסוק מזונות גבוהים יותר, לעומת בית הדין הרבני הפוסק ע"פ דין הלכתי-דתי ונוטה לפסוק מזונות נמוכים יותר – אין להתייחס לנורמה התנהלות זו ככלל אצבע שכן, ישנם לא מעט תיקי גירושין שהתנהלו בבית הדין הרבני בהם נפסקו החלטות דווקא לטובת האישה וההיפך.
הסכם מזונות
במרבית תיקי הגירושין שאיפת כל הצדדים במשבר הינה להתאמץ עם רצון כנה ולהגיע לפתרון באמצעות הסכם גירושין מקיף ויסודי, אשר יסדיר את כל סוגיות הגירושין ובהן המזונות ולהמנע ככל הניתן ממלחמות מכוערות ומכאיבות הפוגעות בעיקר בילדים המשותפים. היה ולא יצליחו בני הזוג להגיע להסכם מזונות– יובא המקרה בפני שופט בית המשפט להחלטתו. יש לציין כי גם במקרה ובני הזוג מצליחים להגיע להסכם מרצון – יש להביאו לאישור בית המשפט אשר יבחן אותו לעומקו ויוודא את טובת הילדים מעל לכל.

שינוי דמי מזונות

ניתן לבקש שינוי בפס"ד מזונות גם בחלוף שנים במקרים בהם חלים שינויים מהותיים בחיי ההורים כמו משבר כלכלי קשה, צרכים מיוחדים של הילדים ועוד… בית המשפט יבחן את הבקשה ויחליט אם לקבלה או לאו.

ייעוץ משפטי מקצועי בתביעת מזונות

לסיכום מאמר זה, כאשר עסקינן במשבר גירושים בו כרוכים מזונות, מומלץ להיעזר בשירותי עו"ד מומחה אשר ידאג לניהול הולם לסעיף המזונות בתיק גירושין וימנע טעויות אשר עלולות לעלות בהפסד כספי רב – הכל תוך תכנון אסטרטגיות פעולה חכמה, כשמול עיניו עומדת המטרה והעובדה כי גירושין אינם חייבים להתנהל כמלחמה וטובת הילדים היא בראש ובראשונה.