משמורת ילדים וזמני שהות (לשעבר הסדרי ראיה)

הורה משמורן – במצב של פירוד בין ההורים ההורה שמגדל את הילד ודואג לו לצרכיו היומיומיים. (סטאטוס שנקבע בהחלטה שיפוטית)
הורה שאינו משמורן – מצב עובדתי (הורה) אולם איננו מגדל את ילדיו באופן יומיומי (סטאטוס משפטי) אולם קיימת לגביו אותה אחריות על הילד לגידולו, חינוכו , התפתחותו ושלומו באותה הרמה כשל ההורה המשמורן.

זמני שעות (לשעבר הסדרי ראיה) – מפגשים לצורך שמירה על הקשר בין ההורה הלא משמורן לילדיו הקטינים, המטרה העיקרית הינה להגיע להתאמה בין אופי ההסדרים והמועדים הקבועים להם לצרכי הילד ושני ההורים.

חזקת הגיל הרך – מושג ארכאי שתוקן רק בראשית שנת 2012 בו ניתנה העדפה סטאטוטורית לקביעתה של האם כהורה משמורן לילדים שטרם מלאו להם 6 שנים.
טובת הילד – מושג תיאורתי לו טוען כל אחד מהצדדים ובהתאם לעיקרון זה תקבע משמורתו של הילד.

על פניו מדובר במושגים טריוויאליים שגם בלא השכלה משפטית ניתן להגיע לתובנות אלה, בכדי לעמוד מקרוב על ההבדל בין הורות ביולוגית למשמורת משפטית נמחיש זאת באמצעות שתי דוגמאות פשוטות.

1. קיימת הורות ביולוגית לא קיימת משמורת משפטית
אייל ואיילה הינם הוריה של איילת בת השנתיים, בעקבות עימות בין ההורים הוציאה איילה צו הרחקה כנגד אייל מבית המגורים ופנתה לעורך דינה להגשתה של תביעת מזונות, אייל שלא שקט על שמריו הגיע לגן הילדים ולקח את איילת, כמה דקות לאחריו הגיע איילה לגן הילדים ולתדהמתה נמסר לה כי אייל כבר לקח את איילת, איילה המבוהלת מתקשרת לאייל המסרב לענות לשיחותיה ובצר לה פונה למשטרת ישראל, לצערה הרב של איילה אין בידי משטרת ישראל לסייע בידה שכן מעמדה זהה למעמדו של אייל ואין כל חוק בספר החוקים של מדינת ישראל שיש בו בכדי לחייב את אייל להשיב לה לשיחות הטלפון.

2. קיימת הורות ביולוגית ומשמורת משפטית
איילה המבוהלת רצה לבית המשפט והגישה בקשה דחופה לקביעת משמורת זמנית במעמד צד אחד זאת תוך חשש לשלומה של איילת, הפעם מלווה בהחלטה שיפוטית פנתה איילה לעזרתה של משטרת ישראל תוך שהינה מלינה על חטיפתה של איילת מידיה היא ההורה המשמורן.
הסבר משפטי – ככל ולא קיימת החלטה שיפוטית הקובעת את ה"סטאטוס" הרי שלכל אחד מן ההורים "זכות" שווה בילדיו, וזכותו המלאה של הורה ליטול את בנו לחופשה באילת אף בלא להתייעץ בהורה השני (זה לא ראוי, אבל בית המשפט איננו דן בשאלות מוסריות במקרים אלה) אולם בהנתן החלטה שיפוטית הקובעת כי באופן סטאטוטורי אחד ההורים הינו ההורה המשמורן ולו באופן זמני, הרי שהורה זה יוכל להסתייע ברשויות החוק לעזרתו.
מדוע חשוב לקבוע הורה משמורן ? בני זוג מתגרשים בגלל שאינם מסתדרים, וכל מחלוקת ולו הקטנה ביותר שעניינה זוטי דברים בגידול ילדים הופכת במהרה למלחמה של ממש. למצב זה נוסיף את העובדה כי ההורים אינם מתגוררים יחדיו במקרה הטוב ומתגוררים באזורים שונים במקרה הפחות טוב, במצב זה ילד צריך "בית" צריך סביבת מגורים קבועה ויציבה לילד יש גן ילדים/בית ספר קבוע ונוצר מצב בו שני ההורים אינם יכולים להעניק לו צרכים אלה יחדיו, כל כן הפיתרון הינו קביעתו של הורה משמורן עליו מוטלת האחריות היומיומית לטיפול בילד זאת מבלי לשחרר את ההורה השני לכל האחריות ההורית המוטלת עליו ככזה.

משמורת משותפת – ישנם מקרים בהם למרות הגירושין ההורים מתגוררים באותה הסביבה, ובאופן כללי מנהלים בניהם מערכת יחסים המאפשרת הדברות ברמה סבירה, בעוד רמת הקונפליקט בין ההורים הינה נמוכה – מצבים אלה מתאימים לעיתים ככל וההורים רוצים בכך לקביעתה של משמורת משותפת – דהיינו לילד ישנם "שני בתים" כשבחלק מן הזמן הילד אצל האם ובחלקו האחר אצל האב, בגילאים קטנים קביעת הזמנים תהיה לרוב דרך החלטה שיפוטית בעוד שככל והמדובר הוא בילדים גדולים יותר /נוער הרי שהבחירה תהיה על פי רב בהתאם לרצונו של הילד.
הקשיים שבמשמורת המשותפת – כאמור משמורת משותפת מתאימה לקשת מצבים מאד ספציפית בה מתקיימים כל התנאים הנדרשים לצורך קיומה, אולם די בכך כי הורים יגורו בשני ישובים סמוכים או בשתי קצותיה של עיר ומספר ויכוחים קטנים כמו מי אמור להביא את הילד לחוג הג'ודו ומי יחזיר אותו משם כדי להפוך את המשמורת המשותפת למשימה בלתי אפשרית עד כדי לעשותה לקרקע פורייה למריבות בלתי פוסקות. (בהערת אגב יצוין כי בדרך כלל שההורים מסתדרים כל כך טוב הם לא מתגרשים..)

3. זמני שהות (לשעבר הסדרי ראיה)– זמני שהות נועדו לאפשר להורה שאיננו משמורן (ע"ע) לפגוש בילדיו ולשמור עימם על קשר הורי טוב.
המטרה המרכזית בקביעתם ועיצובם של הסדרי הראיה הינה לאפשר את קיומם בנוחות המירבית לשלשת הגורמים המעורבים בהם, ההורה שאיננו משמורן, ההורה המשמורן והקטינים. באם לדוגמא גן הילדים הינו עד לשעה 16:00 וביום ג' ההורה המשמורן עובד במשמורת ערב הרי שביום זה יהיה אידאלי כי יקבעו הסדרי ראיה להורה שאיננו משמורן ובכך שני הצדדים יצאו נשכרים, אולם ישנם לא מעט מקרים בהם הורים רואים בהסדרי הראיה אמצעי לניגוח ההורה השני, תוך התעקשותם של הסדרי ראיה שאינם מתאימים לילד.