מזונות בעידן שיוויון שכר

החוק במדינת ישראל קובע כי כל ילד עד גיל 18 זכאי למזונות, אשר שיעורם נקבע ע"פ רמת החיים אליה הורגל עד יום גירושי הוריו וע"פ צרכיו ובשילוב פוטנציאל השתכרותו של בן הזוג המחויב בתשלום מזונות ילדים – האב במרבית המקרים.
חוק מזונות ילדים קובע כי קיימים שני סוגי מזונות עליהם עונים צרכי הילדים: צרכים קיומיים, בהם נושא האב לבדו, ללא קשר ליכולתו הכלכלית וללא קשר למצבה הכלכלי של האם ובהם: מזון, הלבשה, מדור, חינוך, בריאות וצרכים מדין צדקה, בהם נושאים שני ההורים ע"פ יכולתם הכלכלית ולאחר שמולאו צרכיהם האישיים ובהם: חוגים, קייטנות, מעון פרטי ועוד.

מצב זה הביא, לא אחת, לפסיקות מזונות העולות בסכומן על השתכרות הבעל בפועל, לחיוב אב מובטל במזונות גבוהים מיכולתו הממשית בו בזמן שאם ילדיו מבוססת כלכלית, עובדת ובעלת הכנסה גבוהה – תוך התעלמות כמעט מוחלטת, מזכותו של האב להקים לקיים משק בית משלו בתנאים סבירים, לאחר פירוק התא המשפחתי.
מצב זה הביא אבות רבים לחיות בתנאים בלתי אפשריים, ללא יכולת מינימלית לקיום עצמאי ואף לפגיעה נפשית ותפקודית ביום יום. זאת ועוד, לצד האישה עומדת הזכות לנקוט כנגד האב בסנקציות ועונשים העומדים לצידה בחוק כמו: להגיש תביעה כנגד האב שאינו עומד בתשלומי המזונות, לפתוח כנגדו תיק בהוצל"פ (ללא יכולת לבקש חקירת יכולת או הסדר תשלומים) ואף לקבל צו מאסר ועוד.

מגמת השיוויון המגדרי בעבודה ובשכר

בעשורים האחרונים אנו עדים למגמת עליה גוברת של הצטרפות אמהות למעגל העבודה ושיוויון בשכר עבודה בתפקידים זהים לשכרם של אבות – עובדה אשר מייצרת תחושה כי אין זה הוגן עוד להטיל את מלוא נטל פרנסת הילדים המשותפים על האב בלבד, קל וחומר בעידן בו חותרים ופועלים ליישום עקרונות הצדק והשוויון בין המינים.
אולם ובאותה נשימה, הניסיון לאזן וליצור שוויון בין חובת המזונות המוטלת על האב לבין חובת המזונות המוטלת על האם – עלול להביא לעיוות דין ולחוסר הוגנות כלפי האם.
שכן, עליה מוטלת מלאכת הטיפול השוטף והיומיומי בילדים הקטינים – מלאכה הנעשית מתוך אהבה ונתינה כנה אך כרוכה בלא מעט השלכות כלכליות (שלעיתים אף כלל לא נכללו בתביעת המזונות) אותן יש לקחת בחשבון בשעה בה באים ליצור איזון ושיוויון בין נטל פרנסת הילדים בין שני ההורים.

תהליך קביעת דמי מזונות ילדים בהתאם לעקרונות הצדק והשוויון בין המינים

חשוב להדגיש כי חוק המזונות לילדים המשותפים לא שונה, אולם בשנים האחרונות נוטה מערכת המשפט לנסות ולפרש את הפסיקה האישית בנדון באופן הראוי והמתבקש מעקרונות הצדק והשוויון, דהיינו, חלוקת נטל מזונות הילדים המשותפים על שני ההורים, תוך בחינת כל מקרה לגופו ובהתחשב בנתונים אישיים כמו הכנסות האם והכנסות האב, ובמידת הצורך להפחית במזונות ילדים המוטלים על האב.

• בית המשפט שואף להרחיב את חובת מזונות הילדים גם על האם, וליצור איזון היכולות מול הצרכים של האב והאם יחד.
• בית המשפט בוחן את כל מקורות הפרנסה של שני ההורים
• בחינת צרכי הילדים: צרכים קיומים, צרכים מצדקה וצרכים מיוחדים
• קביעת גובה דמי המזונות, תוך שקלול הקריטריונים הבאים: מכלול מקורות הפרנסה אל מול מכלול צרכי הילדים, פוטנציאל השתכרות הן של האב והן של האם, רכוש ההורים, מחויבות כל צד למזונות ילדים (לרבות ילדים מנישואים קודמים, נישואים שניים), מזונות אישה ועוד… – והכל במטרה ליצור חלוקה שוויונית ככל הניתן של נטל מזונות הילדים בין האב לבין האם, תוך הקפדה על שמירת הדין האישי המחייב כל אב יהודי לפרנס ילדיו בצרכים הקיומיים.

כאמור בתחילת מאמר זה, בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר למגמת עלייה בכוונה לייצר חלוקה שוויונית בנטל המזונות בעידן של שוויון בשכר העבודה בין נשים לגברים – מגמה ההולכת וגוברת ומסתמן כי לא יאוחר היום בו יחליט המחוקק על שינוי בפסיקת מזונות ילדים.
מומלץ להיעזר בשירותי עו"ד מומחה בדיני גירושין ומזונות ילדים, אשר יבחן כל מקרה וכל תיק לגופו וידע לייעץ משפטית, לכוון ולנהל את תביעת המזונות על הצד הטוב ביותר עבורכם, יספק את המידע הנדרש, המיידי והרחב ככל שניתן, תוך שימוש באסטרטגיה חכמה, ידע וכלים לניהול משא ומתן ויספק מענה לקשיים וללבטים המתלווים להליך – לטובת הלקוח והילדים בפרט ולהשלמת הפלטפורמה בדרך לסיום מוצלח של תהליך הגירושין.

נשמח לעמוד לשרותכם בכל עת.